נקודות חשובות מהמאמר
מחפשים תשובה מהירה? הנה מה שאתם חייבים לדעת על תזונת תוכים: כדי שהתוכי שלכם ישגשג, התזונה שלו צריכה להיות מורכבת ומגוונת, ולא להתבסס בשום אופן על גרעינים בלבד.
- ✓ בסיס התזונה (60%-80%): כופתיות איכותיות המותאמות לגודל ולמין התוכי, המונעות אכילה סלקטיבית ומספקות את כל הוויטמינים הדרושים.
- ✓ ירקות טריים (20%-25%): מגוון רחב של ירקות בצבעים שונים, עם דגש על ירקות עשירים בוויטמין A כמו בטטה, גזר ופלפלים.
- ✓ פירות ופינוקים (5%-10%): פירות טריים, ומעט מאוד זרעים או אגוזים שישמשו אך ורק כפרס בזמן אילוף.
- ✓ סכנת חיים: אבוקדו, שוקולד, קפאין, אלכוהול, שום, בצל וגרעיני פירות (כמו תפוח) הם רעילים ביותר לתוכים ועלולים להיות קטלניים.
אם אתם מגדלים תוכי, סביר להניח ששמעתם בעבר את העצה ש”תוכים אוכלים גרעינים”. במשך עשרות שנים, מגדלים רבים ביססו את התזונה של ציפורי המחמד שלהם על תערובות זרעים פשוטות, בעיקר גרעיני חמנייה. התוצאה? תוחלת חיים קצרה משמעותית, מחלות כבד, השמנת יתר ובעיות התנהגות קשות. כיום, בשנת 2026, המדע הווטרינרי חד משמעי: תזונה המבוססת על זרעים בלבד היא מתכון לאסון בריאותי.
בחירת אוכל לתוכים מומלץ ואיכותי היא ההחלטה החשובה ביותר שתקבלו עבור החבר המנוצה שלכם, והיא זו שתקבע האם הוא יחיה עמכם 10 שנים, או 50 שנה בבריאות מלאה ושמחה. במדריך המקיף שלפניכם ננפץ מיתוסים, נסביר על חשיבות הכופתיות, נספק רשימות של פירות וירקות מותרים ורעילים, וניתן לכם כלים מעשיים להתאים את התפריט המושלם לסוג התוכי שלכם.
האמת המרה על תערובות זרעים: למה תוכים מתים מוקדם מדי?
כדי להבין מדוע חנות חיות זולה או פרימיום כולן ממליצות כיום לעבור לכופתיות, עלינו להבין תחילה את סכנות התזונה המסורתית. תוכים בטבע אמנם אוכלים זרעים, אך אלו זרעים טריים, מונבטים, או כאלה שנמצאים בשלבי צמיחה שונים, והם מהווים רק חלק קטן מתזונה שכוללת גם פירות יער, פרחים, קליפות עצים, חרקים ועוד. מעבר לכך, תוכי בטבע עף קילומטרים רבים ביום ושורף אלפי קלוריות.
לעומת זאת, תערובות הזרעים המסחריות (ובמיוחד גרעיני חמנייה) המשווקות לתוכי הבית הן לרוב זרעים יבשים, עתירי שומן (עד 40% שומן בחמניות) ודלים מאוד בוויטמינים חיוניים כגון ויטמין A, סידן ומינרלים נוספים. האכלת תוכי בתערובת זרעים משולה להאכלת ילד בצ’יפס וסוכריות בלבד – זה אולי טעים להם, והם יאכלו את זה בשמחה תוך ברירת המרכיבים המועדפים עליהם וזריקת השאר, אבל זה מוביל לאסון בריאותי.
השלכות בריאותיות של תזונת זרעים בלבד:
- מחלת כבד שומני (Hepatic Lipidosis): עודף השומן מהזרעים מצטבר בכבד, גורם להגדלתו, פוגע בתפקודו ומוביל למוות בטרם עת. זוהי סיבת המוות מספר אחת בקרב תוכים הניזונים מזרעים.
- מחסור בוויטמין A: ויטמין חיוני לבריאות מערכת הנשימה, הראייה והעור. חוסר בוויטמין A מוביל לזיהומים בדרכי הנשימה (נפוץ מאוד אצל תוכים), דלקות עיניים ובעיות בניצוי.
- היפוקלצמיה (חוסר סידן): במיוחד קריטי אצל תוכים אפריקאים (ג’אקו). מוביל לפרכוסים, חולשת עצמות, ואצל נקבות לכלוא ביצה (מצב מסכן חיים שבו הביצה נתקעת בביב בשל קליפה חלשה או שרירים חלשים).
- השמנת יתר וליפומוֹת: גידולים שומניים שפירים המתפתחים תחת העור, בעיקר באזור החזה והבטן, ומגבילים את תנועת התוכי.
כופתיות לתוכים: בסיס התזונה לשנת 2026
הפתרון המדעי לבעיית התזונה הבררנית והחסרים התזונתיים הוא המעבר לכופתיות. כופתיות לתוכים (Pellets) הן למעשה תערובת של דגנים, זרעים, ירקות, פירות, ויטמינים ומינרלים, שנטחנה ונאפתה או נדחסה לצורה אחידה. היתרון העצום של הכופתיות הוא שהן מונעות אכילה סלקטיבית. בניגוד לקערת זרעים שבה התוכי יבחר רק את חמניות השומן ויזרוק את השאר, בכל ביס של כופתייה הוא מקבל את כל ההרכב התזונתי הנדרש.
לפי ארגונים וטרינריים עולמיים כמו ה-AAV (Association of Avian Veterinarians), כופתיות איכותיות צריכות להוות בין 60% ל-80% מהתזונה היומית של מרבית סוגי התוכים.
סוגי כופתיות מרכזיים בשוק
כאשר אתם מחפשים אוכל לתוכים מומלץ, תיתקלו בשני סוגים עיקריים של ייצור כופתיות:
- כופתיות אקסטרוזיה (Extruded): מיוצרות בלחץ ובחום גבוהים. הן לרוב נראות תפוחות מעט ויכולות להגיע במגוון צורות וצבעים (כדי למשוך את עין התוכי). חלקן מכילות תוספי צבע ומאכל מלאכותיים וחלקן טבעיות לחלוטין.
- כופתיות אפויות או בכבישה קרה: שומרות על רמה גבוהה יותר של ערכים תזונתיים טבעיים בשל תהליך העיבוד העדין יותר. הן נוטות להיות קשות יותר ולרוב אינן מכילות צבעי מאכל מלאכותיים. רבות מהחברות המובילות מתמקדות כיום בשיטות אלו.
התאמת התזונה לסוג התוכי: אין דין קוקטייל כדין ארה
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב ש”אוכל לתוכים” הוא מוצר אוניברסלי. ממש כפי שאנשים קוראים במאמרים על מה מותר לכלבים לאכול ומגלים שיש הבדל בין גזעים שונים, כך גם בתוכים. משפחת התוכיים כוללת מאות מינים שמקורם ביבשות שונות, באקלים שונה ועם מערכות עיכול שהתפתחו להתמודד עם מזונות אחרים לחלוטין.
| סוג התוכי | דרישות תזונתיות מיוחדות | סוג הכופתיות המומלץ | אזהרות ספציפיות למין |
|---|---|---|---|
| ג’אקו (אפרור אפריקאי) | דרישה גבוהה מאוד לסידן. זקוקים לרמות מעט גבוהות יותר של שומן טבעי. | כופתיות בגודל מדיום/לארג’, מועשרות בסידן ווויטמין D3. | רגישים במיוחד להיפוקלצמיה (חוסר סידן בדם). |
| קוקטייל / תוכונים | מערכת עיכול עדינה. נוטים להשמנת יתר בקלות רבה אם ניזונים מזרעים. | כופתיות מיני/סמול, רצוי ללא תוספת צבעי מאכל (עלולים לדחות צבעים). | יש להקפיד על רמת שומן נמוכה במיוחד בכופתיות. |
| מקאו / קקדו | מקור גדול וחזק. דורשים אגוזים (כמו אגוזי מלך ומקדמיה) כחלק בריא מהתזונה לאנרגיה. | כופתיות גדולות מאוד (L/XL) שמאפשרות החזקה ברגל ואכילה איטית. | ללא תעסוקה תזונתית, יפתחו בעיות מריטת נוצות קשות. |
| לורי / לוריקיט | ניזונים בטבע מצוף פרחים ואבקנים. מערכת עיכול שונה לחלוטין (אין להם קיבת שריר טוחנת). | אבקת צוף ייעודית (Nectar) המעורבבת עם מים טריים בכל יום. | אסור לתת כופתיות רגילות או זרעים קשים! זה עלול להרוג אותם. |
ירקות ופירות: הטבע בתוך הכלוב (20%-25% מהתזונה)
בעוד הכופתיות מספקות את בסיס הוויטמינים והמינרלים, הירקות והפירות הטריים מספקים פיטונוטריאנטים, סיבים תזונתיים, הידרציה (נוזלים), וחשוב לא פחות – עניין וגיוון פסיכולוגי. תוכים בטבע מבלים את רוב שעות היום בחיפוש אחר סוגים שונים של מזון, והגשת מגוון טרי עוזרת לשמור על בריאותם הנפשית כפי שמתואר גם במאמרים שלנו על העשרת סביבת המחיה למניעת שעמום ודיכאון בקרב חיות בית.
ירקות בטוחים ומומלצים (ניתן לתת מדי יום):
- ירקות עשירים בוויטמין A (החשובים ביותר): בטטה מבושלת, גזר, פלפל אדום, דלעת מבושלת.
- ירקות עליים ירוקים: תרד (במידה, מכיל חומצה אוקסלית), קייל, עלי בייבי, ברוקולי (כולל הגבעול), מנגולד.
- ירקות פריכים: פלפלים מכל הצבעים (תוכים לא מרגישים חריפות, אפשר גם פלפל חריף!), קישוא, מלפפון (בעיקר למים, פחות ערך תזונתי), סלרי.
פירות (5%-10% מהתזונה בלבד):
פירות מכילים רמות גבוהות של פרוקטוז (סוכר). למרות שהם בריאים, עודף סוכר עלול להוביל לבעיות משקל ולשינויים באוכלוסיית החיידקים בזפק ובמעיים של התוכי. מומלץ להתייחס לפירות יותר כאל חטיף.
- מומלצים: תפוח (ללא גרעינים בשום אופן!), אגס (ללא גרעינים), פפאיה, מנגו, ענבים, פירות יער (אוכמניות, תותים – מעולים ועשירים בנוגדי חמצון), רימון.
סלט הבריאות השבועי (“Chop”)
כפי שאנו מדגימים במדריך הווידאו שלנו להכנת “סלט בריאות” לתוכים (Chop), הדרך הטובה ביותר לשלב ירקות היא להכין כמות גדולה פעם בשבוע. המדריך מראה כיצד לקצוץ דק במעבד מזון תערובת של גזר, ברוקולי, כרובית, פלפלים, כוסברה ומעט קינואה מבושלת. מערבבים הכל יחד, מחלקים לשקיות קטנות ומקפיאים.
בכל ערב, מוציאים מנה למקרר, ובבוקר מגישים לתוכי קערה טרייה ועשירה. הקיצוץ הדק מונע מהתוכי לזרוק חתיכות שהוא פחות אוהב, ומכריח אותו לטעום מכל המגוון.
סכנת חיים: רשימת המזונות הרעילים שאסור לתת לתוכים
זהו החלק החשוב ביותר במאמר זה. בניגוד לכלבים או חתולים שלעיתים יכולים להקיא מזון רעיל ולהחלים, מערכת העיכול של הציפורים קטנה ורגישה להפליא. חשיפה קטנה לרעלנים מסוימים עלולה לגרום למוות תוך שעות ספורות וללא יכולת טיפול וטרינרי. קראו בעיון ושמרו רשימה זו:
רעלים קטלניים – הרחקה מוחלטת מהתוכי:
- אבוקדו: מכיל רעלן בשם פרסין (Persin). בעוד לבני אדם הוא בטוח, בציפורים הוא גורם לנזק מיידי לשריר הלב, למצוקה נשימתית ולמוות פתאומי. כל חלקי האבוקדו (קליפה, פרי, גרעין) אסורים בהחלט.
- שוקולד וקפאין: מכילים תיאוברומין וקפאין. גורמים לפעילות יתר של מערכת העצבים המרכזית, דופק מהיר, פרכוסים ומוות. ככל שהשוקולד מריר יותר, הוא מסוכן יותר.
- בצל ושום: מכילים תרכובות גופריתיות (תיוסולפט) שהורסות את כדוריות הדם האדומות של הציפור וגורמות לאנמיה קטלנית. גם בצורתם המבושלת או כאבקת תבלין הם מסוכנים.
- גרעיני פירות (חרצנים): הגרעינים של תפוח, אגס, אפרסק, שזיף, משמש ודובדבן מכילים עקבות של ציאניד. יש להסיר אותם לחלוטין לפני הגשת הפרי.
- אלכוהול: הכבד של התוכי אינו מסוגל לפרק אלכוהול כלל. אפילו לגימה קטנה מכוס יין תגרום להרעלה חמורה.
- מלח וסוכר מעובדים: חטיפים מלוחים (בייגלה, ביסלי, צ’יפס) גורמים לעומס קטלני על הכליות של התוכי ומובילים לאי ספיקת כליות.
- מוצרי חלב: תוכים הם עופות, וככאלה אין להם בקיבה את האנזים לקטאז המפרק סוכר חלב (לקטוז). צריכת חלב וגבינות תגרום לשלשולים קשים ולבעיות עיכול.
העשרה תזונתית: נבטים, השרייה ופורג’ינג
תזונה נכונה אינה מסתכמת רק במה שהתוכי אוכל, אלא גם ב*איך* הוא אוכל את זה. בטבע, תוכים מבלים כ-60% משעות הערות שלהם בחיפוש מזון, קילוף, פיצוח ונבירה. סיפוק מזון זמין בקערה פתוחה תוך 5 דקות משאיר לתוכי המון שעות מתות, מה שמוביל לעיתים קרובות לשעמום, צרחות ומריטת נוצות.
תערובות השרייה והנבטה
אחת הדרכים הבריאות ביותר להעשיר את תזונת התוכי היא באמצעות נבטים ותערובות השרייה. כאשר לוקחים זרעים יבשים (כמו מאש, עדשים, חיטה, שעועית אזוקי) ומנביטים אותם, מתרחש קסם ביולוגי: כמות השומן בזרע צונחת משמעותית, ורמות הוויטמינים והחלבון מזנקות. הנבטים הופכים למזון-על (Superfood) עבור הציפור. חשוב להקפיד על שטיפה יסודית במהלך ההנבטה כדי למנוע התפתחות של פטריות ועובש שיכולים להיות מסוכנים.
✓יתרונות הנבטים לתזונת התוכי:
מעבר לערך התזונתי האדיר, המרקם הפריך והרטוב של הנבטים אהוב מאוד על תוכים ומהווה דרך מצוינת לעודד ציפורים בררניות להתחיל לאכול מזון טרי ורך כשלב מעבר בדרך לכופתיות.
פורג’ינג (Foraging) – לעבוד בשביל האוכל
מומלץ מאוד לשלב צעצועי פורג’ינג (חיפוש מזון) בכלוב. אלו צעצועים מקרטון, עץ או אקריליק שבתוכם מחביאים את האוכל או את החטיפים (כמו אגוז או שקד), והתוכי צריך לפצח את הצעצוע, לסובב חוגות או לקרוע נייר כדי להגיע לפרס. פעילות זו שומרת על המוח שלהם חד ומדמה את חוויית איסוף המזון בטבע.
המדריך המעשי: איך להעביר תוכי מכור לזרעים לכופתיות?
אם התוכי שלכם אכל כל חייו תערובת חמניות, הגשת קערה של כופתיות ירוקות וחומות לא תעבוד. הוא פשוט לא יזהה את זה כאוכל ויעדיף להרעיב את עצמו (תוכים הם עקשנים מאוד ויכולים להרעיב את עצמם למוות). תהליך המעבר דורש סבלנות, עקביות ומעקב צמוד אחר משקל הציפור.
צ’קליסט מעבר לתזונת כופתיות שלב אחר שלב
- ✓ שלב 5: בוקר של כופתיות בלבד. בבוקר הציפורים רעבות ביותר. הגישו רק כופתיות למשך 4 השעות הראשונות של היום. אם לא אכל, הציעו מעט זרעים בצהריים כדי שלא ירעב. חזרו על כך עד שיסכים לאכול בבוקר.
תוספי תזונה, ויטמינים וסידן: מתי ואיך נותנים?
שאלה נפוצה שעולה רבות בשאלות ותשובות שלנו נוגעת לטיפות ויטמינים למי השתייה. חשוב להבין: אם התוכי שלכם אוכל תזונה מאוזנת המבוססת על 70% כופתיות ו-30% ירקות ופירות, אין צורך להוסיף טיפות ויטמינים למים. למעשה, הוספת ויטמינים יכולה לגרום להרעלת ויטמינים (Hypervitaminosis) שפוגעת בכליות. בנוסף, ויטמינים במים מעודדים צמיחת חיידקים מהירה וגורמים למים להיות מרירים, מה שעלול לגרום לתוכי להפסיק לשתות.
מתי כן צריך תוספים?
- סידן: חובה לספק מקור קבוע לסידן בכלוב, כגון אבן גיר או סבידה (שלד דיונון). במיוחד לנקבות בגיל הפריון שעלולות להטיל ביצים (גם ללא זכר).
- ויטמין D3: תוכים צריכים חשיפה לקרני UVB מהשמש כדי לייצר ויטמין D3 שמאפשר ספיגת סידן בגוף. אור שמש שעובר דרך חלון זכוכית מסנן את ה-UVB. אם התוכי שלכם אינו נחשף לשמש ישירה (בזהירות שלא יתחמם מדי), ייתכן שיזדקק לתוסף D3 מיוחד בהמלצת וטרינר.
- תקופת השרה (חילוף נוצות): בתקופה זו התוכי מוציא אנרגיה רבה וחלבונים לבניית נוצות חדשות. מומלץ להעשיר את תזונתו במעט יותר מזון עשיר בחלבון (כמו ביצה קשה מרוסקת עם הקליפה) ואף תוספי חומצות אמינו ספציפיים.
חטיפים, צ’ופרים ואילוף: מציאת האיזון הקלורי
בדומה לדיונים בבלוג חיות מחמד לגבי כלבים, כפי שמוסבר במאמר שלנו על פינוקים בריאים: איך לשלב צ’ופרים בלי להפר מאזן קלורי, גם אצל תוכים חטיפים לא צריכים להוות יותר מ-5% מהצריכה היומית. החטיפים משמשים כלי מרכזי באילוף, יצירת אמון וחיברות (Socialization).
החטיפים המומלצים ביותר הם זרעים שאותם הוצאתם מהתפריט היומי: גרעיני חמנייה (אחד-אחד מן היד), גרעיני דלעת, חתיכות קטנטנות של שקד או אגוז מלך. תוכים קטנים יותר, כמו קוקטיילים ותוכונים, יהיו מוכנים לעבוד קשה מאוד עבור צרור של דוחן צהוב (Millet spray). הכלל החשוב הוא: אם התוכי מקבל גרעינים באופן חופשי בקערה, לא תהיה לו שום מוטיבציה להתאמץ עבורם באימון. לכן הופכים אותם לפרס בלעדי.
תזונת גוזלים והאכלת יד: רגישות של בית מרקחת
עבור מגדלים מנוסים המאכילים גוזלים בני יומם באמצעות מזרק, התזונה מתבססת על דייסת האכלה ייעודית (Hand feeding formula). אבקה זו מעורבבת עם מים חמים ומוזרקת בעדינות לזפק של הגוזל.
הדגש הקריטי ביותר כאן הוא טמפרטורת הדייסה. היא חייבת להיות מדויקת (סביב 39-41 מעלות צלזיוס). דייסה קרה מדי לא תתעכל ותגרום לעצירת זפק (Crop stasis) שיכולה להוביל לזיהום ומוות. דייסה חמה מדי, אפילו במעלה אחת או שתיים, תגרום לכוויות זפק נוראיות, שהן חורים הנשרפים דרך עור הציפור ודורשים ניתוחי חירום יקרים ולרוב מסתיימים באסון.
תמיד, אבל תמיד, השתמשו במד חום דיגיטלי איכותי וערבבו היטב למניעת נקודות רותחות (Hot spots) הנוצרות לעיתים כשמחממים במיקרוגל. תקופת הגמילה, שבה עוברים מהדייסה למזון מוצק, היא הזמן האידיאלי להציג לגוזל מיד כופתיות וירקות, ולמנוע ממנו להפוך למכור לזרעים מלכתחילה.
הטיפ של אוריאל
“הטעות הכי גדולה שאני רואה אצל לקוחות היא כניעה מהירה מדי. הם קונים שק של כופתיות איכותיות, התוכי מסתכל עליהן, זורק שתיים על הרצפה וצורח. הבעלים נלחץ ומחזיר מיד את קערת הגרעינים. זכרו – תוכים כמו ילדים קטנים, אם תיתנו להם לבחור בין סלט לשוקולד, הם יבחרו בשוקולד ויצרחו אם תסרבו.
השינוי דורש מכם, כבעלים, להיות חזקים יותר ולהתמיד בתהליך השילוב ההדרגתי. הבריאות ואריכות הימים שלהם שווים את המאמץ ואת העימות הקל בימים הראשונים. אנחנו כאן כדי לייעץ לכם בבחירת המותג המתאים ביותר לסוג התוכי שלכם, כי מזון הוא התרופה הכי טובה שיש.”
מוצרים שיכולים להתאים לכם
מצאנו עבורכם כמה מוצרים שיכולים להתאים לנושא המאמר:
שאלות נפוצות
האם אפשר לתת לתוכי לאכול מאוכל של כלבים או חתולים?
בשום פנים ואופן לא. מזון לכלבים וחתולים מכיל רמות גבוהות מאוד של חלבון מן החי, ברזל, ומרכיבים אחרים שאינם מתאימים למערכת העיכול של תוכים. עודף ברזל עלול לגרום למחלת אגירת ברזל בכבד אצל חלק מהמינים, ועודף חלבון יפגע קשות בכליות הציפור.
התוכי שלי בן 10 ואכל כל חייו רק זרעים, האם מאוחר מדי לשנות?
לעולם לא מאוחר מדי. למעשה, מעבר לתזונה בריאה גם בגיל מאוחר יכול לעצור הדרדרות של מחלות כבד ולשפר משמעותית את רמת האנרגיה ואיכות הניצוי. עם זאת, בתוכים מבוגרים יש לבצע את השינוי בהדרגה רבה עוד יותר ורצוי בליווי בדיקת דם אצל וטרינר כדי לוודא שאין מחלת כבד מתקדמת.
האם מותר לתת לתוכי לחם או פסטה?
פסטה מבושלת (ללא מלח או רוטב) ופרוסת לחם מחיטה מלאה אפשריים כפינוק נדיר מאוד. עם זאת, לחם לבן ומאפים מכילים שמרים, סוכר ורמות גבוהות של פחמימות ריקות שעלולות לגרום להשמנה ולבעיות זפק (כגון שגשוג פטריות). עדיף להימנע.
כמה פעמים ביום צריך להאכיל תוכי בוגר?
כופתיות יבשות צריכות להיות זמינות בקערה במשך כל שעות היום והערב. את המזון הטרי (סלט ירקות/פירות/השרייה) מומלץ לתת פעמיים ביום: פעם אחת בבוקר ופעם אחת אחר הצהריים. חשוב להוציא את המזון הטרי מהכלוב לאחר מספר שעות כדי למנוע קלקול והתפתחות חיידקים, במיוחד בקיץ.
האם תוכים צריכים לאכול חצץ (Grit) כמו תרנגולות?
לא. בניגוד לתרנגולות וליונים, לרוב התוכים, למעט מינים בודדים, אין צורך באבני חצץ כדי לעכל את המזון. למעשה, צריכה של אבני חצץ בקרב תוכים יכולה להוביל לחסימת מעיים מסכנת חיים. אל תוסיפו חצץ לתזונת התוכי שלכם אלא אם וטרינר הורה לכם מפורשות אחרת.
איך אני אדע אם התוכי שלי סובל מעודף משקל בגלל התזונה?
קשה לראות השמנה אצל תוכים בגלל הנוצות המכסות את גופם. הדרך הטובה ביותר היא למשש את עצם החזה (הקרינה / Keel bone). העצם צריכה להיות מורגשת קלות, עם שרירים חלקים מכל צד. אם אינכם יכולים להרגיש את העצם ויש תחושה של ‘מחשוף’ רך באזור החזה, התוכי כנראה שמן. שקילה שבועית במשקל גרמים מדויק היא הדרך האמינה ביותר לעקוב.
לסיכום
לסיכום, האכלת תוכים בשנת 2026 השתנתה ללא היכר מהימים שבהם קנינו שקית חמניות בסופרמרקט. בחירת תזונה המבוססת על כופתיות איכותיות לצד מגוון עשיר של ירקות, נבטים, ומעט פירות וזרעים, היא הערובה שלכם לתוכי שמח, בריא ופעיל שילווה אתכם לאורך שנים ארוכות. השקיעו במזון מותאם אישית לסוג התוכי, הרחיקו מביתו מזונות רעילים כמו אבוקדו ושוקולד, וזכרו – ההשקעה הכלכלית הקטנה במזון פרימיום כיום, תחסוך לכם אלפי שקלים על טיפולים וטרינריים בעתיד, וחשוב מכך, תציל את חיי הציפור שלכם. אנו באסטרופט מזמינים אתכם להתייעץ איתנו ולבחור את תפריט הזהב המושלם לחבר המנוצה שלכם.
